גזר דין בתיק ת"פ 3677-08

1.      הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן כדלקמן:

הנאשמת 1:

                                             א.         6 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: " הפקודה");

הנאשם 2:

                                             א.         8 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודה;

                                              ב.         6 עבירות של אחריות מנהלים לפי סעיף 224א לפקודה;

                                              ג.          עבירה של אי הגשת הצהרת הון לפי סעיפים 216(1) ו-135(1) לפקודה.

כתב האישום

2.      הנאשמת 1 הינה חברה פרטית, רשומה בישראל, אשר עסקה בשירותי דפוס בכל התקופות הרלוונטיות לכתב האישום ואילו הנאשם 2 שימש מנהלה הפעיל בתקופות אלו.

3.      מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשמים לא הגישו במועד דוחות שנתיים על הכנסותיה של הנאשמת 1 בגין השנים 2003 עד 2006, והנאשם 2 אף לא הגיש הצהרת הון ודוחות הכנסה שנתיים אישיים בגין השנים 2004 ו-2005.

טענות הצדדים

4.      ב"כ המאשימה הציגה בפני את הנסיבות העומדות לחובת הנאשמים וביניהן, משך הזמן הרב בו בוצעו העבירות, אי הסרת המחדלים, עברו הפלילי של הנאשם בעבירות מס והעובדה כי עסקינן בעבירות חמורות המקשות על יכולתו של פקיד השומה לאמוד את הכנסותיהם של הנאשמים. בנסיבות אלו עתרה להשתת קנס על הנאשמת 1 ועל הנאשם 2 עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו על דרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס כספי משמעותי והתחייבות עצמית.

5.      הסנגור ציין כי המחדלים הוסרו בחלקם, בכך שהדוחות האישיים לשנים  2004 ו-2005 הוגשו. לעניין דוחות החברה טען כי הסיבה שבעטיה לא הוגשו הינה טכנית מאחר שקיים קושי באיתור ואיסוף של מסמכים הנדרשים לצורך הכנתם, וכי בכל מקרה המדובר בדוחות הפסד.

כן, ביקש להתחשב בכך שבגין עבירות מע"מ שבוצעו במסגרת אותה מסכת עובדתית, ריצה הנאשם עונש מאסר כבד של 12 חודשי מאסר בפועל שגזר עליו בית משפט השלום ברמלה בת"פ 2437/05.

לדבריו, הנאשם הינו בן 60, אב לשניים, ומוכר כנכה בשיעור 60% במל"ל. הנאשם נטל אחריות על מעשיו והודה בהזדמנות הראשונה. לעניין הנאשמת טען כי אינה פעילה מזה כ-4 שנים.

נוכח האמור, ולאור רמת הענישה המקובלת בעבירות מס, עתר לצמצום מספר חודשי המאסר בעבודות שירות שיוטלו על הנאשם כמו גם צמצום גובה הקנס שיוטל עליו, וזאת עקב מצבו הכלכלי הדל.

דיון והכרעה

6.      אין ספק כי העבירות בהן עסקינן הינן חמורות, וחומרתן אף מתעצמת נוכח משכן הרב. דיווח על הכנסות נועד להבטחת פעילות תקינה של מערכת המיסוי, באופן המאפשר לרשויות המס לאמוד את גובה המס אותו חייב הנישום ולפעול לגבייתו. בביצוע עבירות המס, אפוא, יש מעין פגיעה באינטרס הציבור ובקופת המדינה. ביצוען יוצר תחושת אי צדק וחוסר שוויון בפני החוק. על כן מחויב בית המשפט לאזן בין הפגיעה באינטרס הציבורי מחד גיסא, לבין נסיבות המקרה הספציפי ונסיבותיו האישיות של הנאשם מאידך גיסא, תוך הכוונת נורמת התנהגות ראויה.

ביהמ"ש העליון כבר עמד רבות על חומרת עבירות המס, ויפים לעניינינו הדברים הבאים: